Free Website Counter
Free Website Counter

שיר לכבוד שבת: "צבא מה טובו אוהליך"


פינה יומית בארץ ישראל / אביתר ליכטמן


צָבָא, מַה טּוֹבוּ אֹהָלֶיךָ! צָבָא, מָה רַבּוּ חַיָּלֶיךָ. צְעַד, גֵּאֶה וְרַם קוֹמָה, בְּשִׁיר הַמְּגִנִּים עַל הַחוֹמָה


את מילות השיר הזה, כתב אחד מגדולי המשוררים, יעקב אורלנד, בשנת 1939. אמנם ליעקב אורלנד היה חלק בהגנת המדינה סביב מלחמת העצמאות, אבל צבא בודאי לא היה לנו ב1939, וכאן עולה השאלה, איזה צבא הוא שולח לצעוד גאה ורם קומה? היה זה כמובן את הצבא הבריטי!
עכשיו אתם בוודאי קוראים את השורה הזו שוב, כדי לוודא שזה מה שכתבתי. איש עברי, תומך במחתרות שולח עידודים לצבא הבריטי? אז בואו נסייג. לא את כל הצבא. אלא את 38,000 מגוייסי הישוב העברי ששירתו במסגרת הצבא הבריטי.


רגע לפני המלחמה, עוד זעם הישוב על הספר הלבן האכזרי שמנע עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל. ורגע אחרי, כשמימדי הרשע הנאצי החלו להסתנן לארץ, התגייסו המוני הישוב לטובת הצלת אחיהם באירופה.
אבל רק רגע. חייב לשים על השולחן משהו. השיר הזה במקור לא נכתב לעודד אף צבא, למעט את צבא המטאטאים של עיריית תל אביב. 

מבולבלים? גם אנחנו. תחזיקו חזק: באותה תקופה פעל פה בארץ תאטרון בשם המטאטא. הרעיון שלו היה לייצר סאטירה (בין השאר לתכניות רדיו) על נושאים פוליטיים שקשורים בשלטון המנדט ובענייני פוליטיקה. השיר המקורי נכתב עבור אחת התכניות שלו שקשורה לעיריית תל אביב, ולפועלי הנקיון שהיו הם "הצבא" המקורי בשיר. אבל מטעמים שונים, כל השידור נפסל ע"י הצנזור הבריטי.


אַרְצִי, אַרְצִי, שְׂאִי שְׁלוֹם בָּנַיִךְ, דָּמֵנוּ לָךְ, חַרְבֵּנוּ לְחַיַּיִךְ! בְּבוֹא הַיּוֹם, לִבֵּנוּ לָךְ נָכוֹן, קַדְּמִינוּ, אֵם, בְּשִׁיר הַנִּצָּחוֹן!
אורלנד החליט לעשות הסבה לשיר שאיבד את המומנטום הסאטרי, שינה חלק מהמילים והשיר הפך ל"המנון" המלחמה של המגויסים ושל הישוב כולו, ושודר שוב ושוב ברדיו. אבל לא רק ברדיו הוא שודר. תזמורות צבאיות שבאו להנעים את זמנם של המגויסים, וגם המגוייסים עצמם היו שרים אותו כשיר עידוד.


כִּי כָּל חַיָּל אוֹהֵב אוֹתָךְ, מוֹלֶדֶת, וְזֹאת יָדוֹ לָנֶצַח לֹא בּוֹגֶדֶת. תְּחִי הַיָּד, שֶׁנִּשְׁבְּעָה לָמוּת,עַד אִם יוּנַף הַדֶּגֶל הַשָּׁמוּט!


הדגל השמוט היה דגלם של מאות אלפי היהודים שחיכו במחנות העקורים אחרי המלחמה, אחרי שאיבדו את משפחותיהם, את רכושם, ואיבדו גם את המקום שבמשך שנים חשבו שהיה להם מולדת. מולם הם ראו יהודים ארצישראליים, נושאי נשק, שבאו להביא להם את הבשורה על המולדת הישנה-חדשה שהתעוררה לחיים.


הם סייעו להם ב"עזרה ראשונה" של אוכל, תרופות, ביגוד. אבל העזרה הגדולה הייתה הברחת רבים מהם מאדמת אירופה השרופה לאדמת ארץ ישראל ההולכת ונבנית. וכאן, הרימו כבר יחדיו את הדגל לראש התורן...
פִּרְשִׂי שָׁלוֹם וָאוֹר לְעוֹלָלֵינוּ, הָנִיפִי שׁוּב, הָנִיפִי אֶת דִּגְלֵךְ


שבת שלום לכולם! אביתר ליכטמן, מורה דרך ומרצה