Free Website Counter
Free Website Counter

סיפורו "הברוש של אביהוא" בבית הקברות בכפר גלעדי


פינה יומית בארץ ישראל/אביתר ליכטמן
הנה ברוש, לא לבדו
כמעט שבת שלום לכולם! הרבה ברושים יש בארץ ישראל. הם הובאו ממקומות רבים, ונשתלו במקומות רבים כדי להעשיר את צמחיית הארץ. אבל נדמה שלברוש של היום, יש סיפור מיוחד, שאין לאף ברוש. הברוש של אביהוא בכפר גלעדי


זה התחיל אי שם לפני כ100 שנים, עם הברון רוטשילד שהביא לארץ הרבה דברים טובים, וגם שתילים שהוא דאג שיעמלו עליהם במשתלות שלו בחו"ל, כדי להעשיר את נופי הארץ.


אי שם לפני 104 שנים הוקם ישוב בשם כפר בר גיורא בציפורן של אצבע הגליל. שנתיים אחרי זה, הוא נקרא כפר גלעדי לזכרו של ישראל גלעדי, ממייסדי ארגוני בר גיורא והשומר, וגם ממייסדי הקיבוץ, שלא זכה בעצמו להנות הרבה מפרי עמלו. ישראל נפטר ממגיפת השפעת הספרדית שפשטה בעולם באותן שנים והפילה עשרות מליונים. ישראל נטמן בסופו של דבר בבית העלמין של כפר גלעדי, מראשוני טמוניו, לא רחוק מאחד מאותם עצי ברוש של הברון.


ממש שם, נולדו עוד בחיי ישראל ואשתו קיילה, 5 ילדים. רק שניים מהם שרדו והמשיכו. לאחד מהם, נחמן (וגיטה) גלעדי, נולד בן בשם אביהוא. הוא גדל על סיפורי השומר וסיפורי סבא ישראל, ולימים התגייס לחיל השריון. במלחמת יום הכיפורים, ממשיך במסורת בית סבא, של הגנה על החיים בעורף ושמירה על גבולות הארץ, נפל על משמרתו בציר הנפט לא רחוק מנפח. הוא נטמן בבית העלמין של סבא. ליד האריה השואג. ליד אחד הברושים של הברון.


גיטה גלעדי, אמו של אביהוא, הניחה על הקבר הטרי עציץ. לראות חיים על מצבת השיש הדוממת. אבל לברוש של הברון הייתה תוכנית אחרת. וכך, אחד האצטרובלים שנפלו ממנו, נאחז בעציץ וצמח וצמח, ונעץ שורשים בעציץ, של אביהוא על אדמת כפר גלעדי. בני המשפחה החליטו לתת לעץ הצעיר והגבוה מקום של כבוד, ולהעביר אותו לאדמה הסמוכה לקבר, ליד האריה השואג.


ועשרות שנים הוא נאחז בקרקע, מעמיק שורשים, יחד עם מורשת סבא, ומורשת אביהוא, ומורשת הברון, וצומח לגובה רב. ואני ראיתי ברוש שניצב בתוך שדה מול פני השמש בחמסין, בקרה אל מול פני הסערה. אך לפני שבוע, סערה עזה פקדה את הארץ, וגם את כפר גלעדי. על צידו נטה הברוש, ולא יכל אל מול הרוחות, נפל שדוד סמוך לאביהוא, לא רחוק מסבא, ליד הברוש האבא, וליד האריה השואג.


אבל כמו בדברי ימי ארץ ישראל, סערות מגיעות אחת לתקופה, מפילות גיבורים, ולהבדיל גם עצים. אבל הרוח של משפחת גלעדי, ושל רבים אחרים, ממשיכה. בבית העלמין של כפר גלעדי, נפל ברוש ברוח חד פעמית שאינה מצויה. אבל מסיפורם של הטמונים במקום, ורוח גבורתם, רוח מצויה, ישתלו עוד ועוד עצים, עוד ועוד נדבכים לבניין הארץ, ורוח היושבים עליה..
שבת שלום, אביתר ליכטמן, מורה דרך ומרצה