Free Website Counter
Free Website Counter

סיפורה של מחלקת "הרכש" בהגנה


פינה יומית בארץ ישראל / אביתר ליכטמן
רכש מכל מיני סוגים, שלא כוללים בהכרח רכש
שלום לכולם! אז בימים האחרונים אנחנו שומעים על משרד הבריאות ומשרד הביטחון שעסוקים ברכש של ציוד רפואי רב ממדינות שונות. אני רוצה היום לגעת במחלקת רכש אחרת שעסקה בסוג אחר של רכש לפני קום המדינה מחלקת הרכש בהגנה


מחלקת הרכש בהגנה הייתה אחראית על השגת נשק ואמצעי לחימה שונים לטובת המאבק בערבים בעיקר ובבריטים לעת צורך, וכמובן כהכנה למדינה שבדרך. למרות השם התמים, הרכש כלל השגת הנשק בדרכים שונות שלא כללו בהכרח תשלום עבורו, כמו למשל חיילים ארצישראלים רבים ששירתו בכוחות הביטחון הבריטיים, ודאגו להשאיר כל מיני חלונות של מחסנים פתוחים, פרצות בגדר, או לאבד את הנשק שלהם במקומות מוסכמים מראש.


בזמן מלחמת העולם השניה, הנושא הפך למסובך הרבה יותר. ארגון ההגנה היה צריך לדאוג ש"רכישת הנשק" תעשה בדרכים מאוד חשאיות, אף יותר מהרגיל, כדי לא לסכן את מעמד החיילים ההארצישראלים הרבים שכבר גויסו למאמץ המלחמתי. את הכספים היו מעבירים בין השאר מהארגון לחשבון מיוחד שנפתח עבור "חברת מגדלי הפרחים" שבינה לבין פרחים היה מעט מאוד, ומשם לספקי הנשק.


אחד הסיפורים המעניינים קשור לקיבוץ נווה ים, שנמצא לא רחוק מעתלית. את חופי עתלית אנחנו זוכרים דווקא מהנסיונות להבאת הבריטים לארץ בימי ניל"י, אבל בנידון שלנו, היו עסוקים בענף המדגה של הקיבוץ בדיג מסוג אחר. הבריטים מסיבותיהם שלהם היו מטביעים מידי פעם נשק בים. תצפיתני הקיבוץ היו מכווינים לשם מיד את סירות הדיג עם רשתות מיוחדות שהוכנו לצורך כך, ודגים את השלל לטובת שימוש משני של ההגנה.


תכנית נוספת בסיוע דייגי הקיבוץ, שלא יצאה לפועל בסופו של דבר, הייתה העברת נשק מצוללות צרפתיות שהסתובבו באיזור. הצרפתים שבוא נאמר שהם לא מאוהדיהם הגדולים של הבריטים, בודאי לא אחרי תוצאות מלה"ע ה-1 שהביאו לאיבוד נכסים רבים שלהם באיזור למרות ההסכמים המוקדמים עם הבריטים, שמחו לתת יד לרכש של ההגנה כנגד שלטונות המנדט. אך בסופו של דבר, הדיונים בין סוכני המודיעין הצרפתים לאנשי ההגנה נותקו מסיבות לא ידועות, והנשק נשאר בצרפת...


עד כאן להיום! אביתר ליכטמן, מורה דרך ומרצה
מוזמנים בימים אלו לספר לחבריכם על הפינה ולצרף גם אותם:)