Free Website Counter
Free Website Counter

יתומי קישינב, והקמת כפר הנוער של ישראל בלקינד


פינה יומית בארץ ישראל/אביתר ליכטמן
הפרעות שהקימו מוסד חינוכי בארץ
שלום לכולם! והיום בפינה, כפר הנוער הראשון בארץ ישראל, שהוקם בכלל לאור אירוע טראגי ברוסיה, וראשוני תלמידיו היו יתומי הפרעות בקישינב.


אז הסיפור מתחיל בעיירה קישינב שבאותו זמן, 1903 הייתה חלק מבסרביה, ועד הפרעות כמעט מחצית מתושבי העיירה היו יהודים. כמו בעלילות דם אחרות לאורך ההיסטוריה, בסמוך לפסח נמצאה גופת נער נוצרי עשרות קילומטרים מקישינב שרק נוספה להטפה אנטישמית ארוכה בעיתונות שמומנה ע"י הממשל הרוסי. הפרעות כללו רצח, ביזה והרס של מאות בתים יהודיים, וחוץ מעשרות הרוגים ומאות פצועים, הותירו 123 יתומים.


זמן קצר לפני כן, וללא קשר, ישראל בלקינד, ראש המשפחה המפורסמת, מחנך בנפשו וציוני גדול, שאף להקים מוסד מקביל לביה"ס החקלאי מקווה ישראל, שבעוד המוסד הוקם ע"י גוף צרפתי (כל ישראל חברים) שהיו בו ציונים רבים, אך לא הוגדר כגוף ציוני, בלקינד רצה להקים מוסד שכולו חיבור לאדמה מתוך ציונות. הוא ניסה לעשות נפשות למוסד שלו בקרב מוסדות הציונות, קיבל תמיכה עקרונית של הרצל, אך לא תמיכה כספית.


מוסדות הציונות בעולם החליטו לאמץ את יתומי קישינב, ובלקינד יחד עם מנחם אוסישקין (שלקח על עצמו אחריות ליתומים) ראה הזדמנות לקחת את הכספים שהוא צבר יחד עם הכספים שגויסו לטובת היתומים, ולחבר את הצורך למצוא להם מקום יחד עם הקמת המוסד שהוא שאף אליו.


היתומים הובאו לארץ, עם אשרות מיוחדות אך מגבילות בתנועתם בארץ. המטרה הייתה להוביל אותם לשטחי המושבה מאיר שפיה (לפני היותה כפר נוער) הסמוכה לזכרון יעקב, שם שכן "סנטוריום"- בית הבראה לאיכרי ופועלי זכרון יעקב. מכיוון שהאשרות הגבילו את תנועתם, התחפש ישראל בלקינד לרופא, הכניס לתיק שלו כמה חומרים זמינים מהמטבח עם פתקים של תרופות) והוביל את החבורה לעבר בית ההבראה. הם הקימו במקום את המוסד החינוכי "קרית ספר".


הם שהו במקום כ-3 שנים, אך מחלוקות עם הנהלת המוסדות הציונים וקשיים כלכליים, גרמו להעברתם לאדמות הסמוכות לכפר בית עוריף, ולהקים במקום את כפר הנוער בן שמן. גם שם המוסד החזיק כמה שנים אך נסגר בסופו של דבר לאכזבתו של בלקינד. לכאורה הפרויקט שלו נכשל, אך בשני המקומות, קמו בהמשך שני כפרי נוער שקיימים עד היום, ויותר מזה, הגעתם של יתומי קישינב לארץ, הצילה אותם מהשואה עשרות שנים לאחר מכן...


עד כאן להיום! אביתר ליכטמן, מורה דרך ומרצה