Free Website Counter
Free Website Counter

יוסף ג'רבי - נער, גיבור, לוחם


פינה יומית בארץ ישראל/אביתר ליכטמן
גם את חיי הייתי נותן למען המולדת


בשעות אלו של מעבר מזיכרון לעצמאות. ואולי בזהירות אגיד מסיבה לתוצאה. מנופלים לתקומה. עוד סיפור על ילד. ילד בשם יוסף ג'רבי


כמה פעמים גם אנחנו כילדים, גם ילדנו, הכרזנו על עזיבה של הבית בזמן מחאה, וחזרנו 20 דקות אחר כך. ויוסף אחד, שכילד רצה כבר להגיע ציונה. לא כמטאפורה, על זה הוא דיבר. וברח מהבית.


לא כי הבית לא היה טוב. הבית היה טוב. אבל הוא ידע שלא יוותרו עליו בקלות. אז ילד בן 14 קם והתחיל במסע לארץ.ילד חסון שנתפס באיזור תוניס על ידי פורעים ערביים, נפצע ואז גם נעצר. אבל 7 חודשים של עיכוב לא מנעו ממנו להמשיך לעבר החלום.


ילד בן 15 שהגיע לארץ זרה. ואולי בזכות הגודל הפיסי שלו הוא הצליח להתגייס לפלמח. בפשטות. מרגיש שסוחב על עצמו חזון של דורות.
כמה חודשים לאחר קום המדינה, בדרכו עם שני משוריינים למשימת הגנה בנגב, (שהפרטים עליה לצערי לא ברורים עד היום) עלה המשוריין שלו על מוקש. והוא, ילד בן 16 יצא מהמשוריין, בלב איזור עוין.


הוא קשר את המשוריין שלו למשוריין הראשון, והצליח להביא לחילוצו. אך צרור שנורה לעברו, פצע אותו אנושות. בבית החולים הוא עוד הספיק להגיד: "אם אזכה ויהיו לי ילדים, הם ישרתו בצבא שלנו". אמר ילד בן 16. ונדם.


אחיו עלו לארץ בהמשך והקימו פה משפחה. ואם לא זכה יוסף בעצמו. זכה שרוחו דחפה אחרים.


רבים כמו יוסף, מאפשרים לנו לשבת ביום כזה בבתינו ספונים ובוכים. בביטחה. ורבים כמו יוסף מצווים אותנו להסיר את בגדי האבל כעת, ולחגוג את נצחונם הכואב. נצחוננו השמח.
חג עצמאות שמח! אביתר ליכטמן. מורה דרך ומרצה