Free Website Counter
Free Website Counter

הרב שלמה גורן - סיפור מחזית עזה, מלחמת ששת הימים


פינה יומית בארץ ישראל/אביתר ליכטמן
הרב שלא ידע פחד..הזווית הדרומית
כמעט שבת שלום לכולם! והיום פינה הסטורית לקראת שבת, ולקראת השבוע הקרוב שיבוא אלינו עם ימי הציון למלחמת ששת הימים ושחרור חבלי המולדת. בנוסף, מציין שלסיור ביום ראשון נותרו 6 מקומות בלבד.

 להרצאה ביום שני, יש עדיין מקום, קישורים בסוף הפינה. על הרב שלמה גורן יש הרבה מה לספר בכלל, ובפרט בהקשרי מלחמת ששת הימים.
אנחנו רגילים להזכיר אותו בהקשרי שחרור ירושלים, אבל אחד הסיפורים הפחות מוכרים, הוא דווקא זה שקרה בחזית הדרום באותה מלחמה. הרב גורן, מתוקף תפקידו, היה ממונה על תחום הקבורה בתוך המלחמה. לצורך כך, הוא הכשיר שטח ליד קיבוץ בארי, לטובת קבורה זמנית. 

הוא ניסה לחשוב איך לייעל ככל הניתן את מלאכת זיהוי החללים, במיוחד לאור הצפי שיועברו בהמשך לקבורה שניה. לצורך כך, בדרכו לבדוק את המצב בבארי ולחזק את חיילי הדרום, שלח את אחד מחייליו לקנות מצלמות מחנויות ברחוב, לטובת צילום החללים לפני הקבורה, והקלת הזיהוי עבור המשפחות לאחר מכן.


משם המשיך הרב לחזית, מלווה בספר התורה הקטן שלו, שמהווה סיפור בפני עצמו, יחד עם שופר שהוזמן והוכן במיוחד עבורו מתורכיה (אבל חכו, יש עוד זמן עד שנגיע עם השופר לכותל, ושם תחכה הפתעה). לאחר עידוד החיילים בשטח, הצטרף לקומנדקר שהחל ליסוע את דרכו מנחל עוז לכיוון עזה. פתאום החלה הפגזה אדירה וממוקדת עליהם.

 נהג הרכב נפצע קשה בגרון והחל באיבוד דם, תוך כדי שהרכב ממשיך ליסוע. הרב שישב לידו, שלח את רגלו ולחץ על הברקס. תוך שההפגזה ממשיכה, החל הוא וחייל נוסף בפינוי הפצוע מהקומנדקר, תוך שהוא מגיש לו סיוע ראשוני, עד שרכב נוסף אסף אותו לבית החולים (כשהרב מתכנן להמשיך בנסיעה לעזה ללחימה), שם הניח הרב שיקבעו את מותו לאור כמות הדם הגדולה. מצפונו של הרב גם ייסר אותו, כי היה זה נהג שביקש להחליף את הנהג שהיה אמור להיות במקור, במיוחד כדי להיות עם הרב.
הרב ושאר חיילי הקומנדקר השלמים שנשארו בשטח, החלו להתמודד עם הפגזה נוספת. 

במשך שעות, שכבו שלושה בין תלמי הקרקע, כשהמצרים מכיוון עזה מפגיזים אותם בצורה ממוקדת. הרב המשיך לאחוז כל הזמן בספר התורה ולשמור עליו, תוך שהוא אומר את תפילת הוידוי שלפני המוות, ותוך שהוא עונה לשני החיילים שהיו איתו פעם בכמה דקות שהוא עדיין חי. הם החלו לזחול את דרכם לכיוון שיחים שהיו בסמוך אליהם, אך ההפגזה עברה איתם לשם, והשיחים היו למלכודת אש.


שעות ארוכות הם שכבו שם בתלמים, עד שהגיע קומנדקר נוסף וחילץ אותם. הרב ושני החיילים ניצלו. בקומנדקר שהו פצועים והרוגים, כשהנהג בעצמו שותת דם, ולכן הרב החליף אותו בנסיעה לשטח הבטוח. בבית החולים באשקלון, גילה הרב לשמחתו שהנהג שנפצע בסמוך אליו בגרון, התאושש וחי. גם הנהג חשב שהרב נהרג. הם נפלו זה על צווארו של זה, כשההרב כמובן חוזר לחזית הלחימה, ומחכה בכל רגע, להודעה המיוחלת, על ההתקדמות בגזרת ירושלים...


ספר התורה שהיה עם הרב ניצל מההפגזה. אך השופר שהיה עימו נשרף ונהרס לגמרי. השופר שהגיע לכותל עם הרב, היה שופר אחר אבל זה כבר לפעם אחרת


עד כאן להיום! שבת שלום, אביתר ליכטמן, מורה דרך ומרצה