Free Website Counter
Free Website Counter

אבן "ושש לבכם" במרכז דיווידסון


פינה יומית בארץ ישראל / אביתר ליכטמן
אבן מקיר תזעק


שלום לכולם! אנחנו נכנסים עכשיו לסדרת ימים (בתוך שלושת השבועות / בין המיצרים: י"ז בתמוז-ט' באב) בשם תשעת הימים, שנחשבים באופן מסורתי כימים לא פשוטים עבור עם ישראל לאורך הדורות כשהשיא כמובן הוא חורבן שני בתי המקדש. אשתדל להביא פה מספר פינות בהקשר הזה, והיום פינה בלב ליבה של ירושלים שמסמלת חורבן לצד בניין: אבן "וראיתם" למרגלות קשת רובינסון


בקצהו הדרומי של הכותל המערבי, וגם למרגלות הכותל הדרומי של הר הבית, שוכן גן ארכיאולוגי מרשים ביותר שנמצאו בו שרידים רבים מתקופות שונות בהקשרי הר הבית. בין השאר ניתן לראות נדבכים מתוך קשת ענקית ששכנה במקום, שלימים קיבלה את השם "קשת רובינסון" על שם הארכיאולוג שזיהה אותה. הקשת עצמה היא לא הסיפור, אלא הייתה בסיסו של מחלף להולכי רגל שעבר ממש מעליה, דרכו נכנסו העולים לבית המקדש מהרחוב הנמוך אל ההר הגבוה. יש שיגידו המחלף הראשון בעולם, או לפחות בארץ.


אבל גם המחלף הוא לא המרכז של הפינה הזו, אלא דווקא אבן אחת, שנמצאת בקיר למרגלות שרידי הקשת. על אבן זו נמצאו חקוקות המילים "וראיתם ושש ליבכם ועצמותם כדשא". גובהה של החריטה ביחס למפלס הרחוב הוא כ15 מטרים, והוא נכתב בתקופה בה מפלס הרחוב היה גבוה יותר, ככה"נ בתקופה הביזנטית. הסיפור המעניין הוא, שלהזכירכם, בתקופה הביזנטית שני בתי המקדש כבר היו זיכרון כואב שהלך והתרחק. ולמה אני מספר לכם את זה?


כי הפסוק שנחרט על האבן (בעיוות מילים קל) הוא פסוק מתוך נבואת נחמה בספר ישעיהו בה הוא מתנבא על חזרת עם ישראל לירושלים אחרי שנות גלות וחורבן ארוכות, וכשהם יראו בחזרתם ובבניין ירושלים אז "וראיתם ושש ליבכם, ועצמותכם כדשא תפרחנה". השאלה היא מדוע נחרטה הכתובת על הכותל בחורבנו ומי עשה זאת?


אני אתחיל ואגיד: לא ברור. לאחר מכן, אפשר להניח שעולה רגל לירושלים, אשר ראה את בית המקדש בחורבנו, בחר להפיח תקווה וחיים באבנים החרבות מתוך ראייה לעתיד. חלק מהסברות מציעות שהיה זה בתקופתו של קיסר בשם יוליאנוס, אשר בזמן שהנצרות החלה להתפשט ולתפוס מקום מרכזי בקרב הקיסרות הרומית-ביזנטית, הוא ביקש להחזיר את הגלגל לאחור ולשוב לחופש דת של עמי האימפריה. אחת מההצעות שעלתה במסגרת הרפורמה שלו, הייתה הקמה של בית המקדש השלישי, צעד שעורר תקוות רבות בקרב העם היהודי. תקוות שיתכן והניעו לבבות וידיים אל עבר אבני הכותל...


מאות רבות לאחר מכן, כשבני ירושלים חזרו אליה אחרי מלחמת ששת הימים, היה זה סמלי למצוא את האבן מסמלת התקווה, ואת ירושלים שהחלה לפרוח בבניינה...ומעניין להביא את כותב האבן לביקור בירושלים של היום, לספר לו שהתקווה השתלמה...


עד כאן להיום, אביתר ליכטמן, מורה דרך ומרצה