Free Website Counter
Free Website Counter

אבי אלטמן - אוד מוצל מאש, עלה באש הקרב השמיימה


פינה יומית בארץ ישראל / אביתר ליכטמן
לאן תובילני דרכי הפתלתולת? האין קץ לנדודי?


אבי אלטמן הצעיר. שהגיע להכשרה בדנמרק לקראת גרעין התיישבות בארץ , ובהמשך עלה חלוץ ממשפחתו שחיה באוסטריה, ראה בעצמו פורץ דרך עבור המשפחה. משפחה שסימלה את נידודיו של עם שלם. משפחה שאבי קיווה שתעלה בעקבותיו ארצה. משפחה שלאחר שאבי כבר הגיע לארץ, והתבסס פה. גילה שעלתה השמיימה כולה כעולה בארובות אושוויץ.
האם לא אגיע אף אני לפינה שקטה ושלוה למדי?


והוא מצא קצת מרגוע. בקבוצת גזר, לא רחוק מלטרון. ונשא לאישה את אסתר. והקים משפחה חדשה. לא כתחליף. כניצן חדש אחרי השריפה הגדולה. והנה הנה. קמה המדינה. חלום של דורות, והוא נציגם, יד אחת בשלח ויד אחת ברובה, יחד עם מגיני גזר. כשהירדנים, נמצאים ממש מעבר לגדר, חומדים כמה שיותר שטחים סמוכים למקום ישיבתם.


ו68 מגיני גזר, זעקו לתגבורת, אך זו לא הגיעה. ו68 עמדו מול מאות חיילים של לגיון ירדני, חמוש וסדיר. מעט רובים קלים, מול שריוניות חמושות. והירדנים מתוגברים בכוחות מקומיים, פלשו לגזר. והקרב היה קשה. ובסופו, 29 חללים. ואבי שכתב לאשתו קצת לפני כן "אל תדאגי! כל הקשה מאחורינו! עלינו לגמור רק את מה שהתחלנו, וזכינו וניצחנו!". אבי שנמנה בן ה29. רוב המגינים האחרים, נפלו בשבי הירדני.


הנגזר בל אשלים המפעל?כי אתחיל ולא אגמור. האם רק אראה בנצנץ פה הטל ואת יומי לא אעצור? נטעתי עץ. לא ראיתי פריו. נסעתי בטרם הניב. ילד הולדתי. לא ראיתי גידולו. הלכתי בטרם השיב


את מילות השיר בין פסקה לפסקה, כתב אבי אלטמן עוד בחייו. משאיר אחריו את אסתר. וילד, שלא ראה בגידולו. אבי שנטע פה הרבה, ובנה ולחם, ולא זכה לראות במפעל. המפעל לו אנחנו זכינו. בזכות אבי ובזכות רבים אחרים.


ערב יום הזיכרון. תש"פ. אביתר ליכטמן, מורה דרך ומרצה